שיר ישראלי - הכותל עופרה חזה מילים: יוסי גמזו לחן: דובי זלצר

March 9, 2018

 

עמדה נערה מול הכותל 
שפתיים קרבה וסנטר. 
אמרה לי: "תקיעות השופר חזקות הן, 
אבל השתיקה עוד יותר..." 
אמרה לי: "ציון הר הבית" 
שתקה לי: "הגמול והזכות", 
ומה שזהר על מצחה בין ערביים 
היה ארגמן של מלכות. 

הכותל - אזוב ועצבת, 
הכותל - עופרת ודם. 
יש אנשים עם לב של אבן, 
יש אבנים עם לב אדם. 

עמד הצנחן מול הכותל, 
מכל מחלקתו רק אחד 
אמר לי: "למוות אין דמות אך יש קוטר - 
תשעה מילימטר בלבד..." 
אמר לי: "אינני דומע", 
ושב להשפיל מבטים, 
"אך סבא שלי, אלוהים היודע, 
קבור כאן בהר הזיתים". 

הכותל - אזוב ועצבת... 

עמדה בשחורים מול הכותל 
אמו של אחד מן החי"ר. 
אמרה לי: "עיני נערי הדולקות הן 
ולא הנרות שבקיר". 
אמרה לי: "אינני רושמת 
שום פתק לטמון בין סדקיו. 
כי מה שנתתי לכותל רק אמש, 
גדול ממילים ומכתב". 

הכותל - אזוב ועצבת... 

עמד מול הכותל עימנו 
הרב הישיש בתפילה. 
אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו" 
ושב, ונזכר, לא כולם. 
עמד בדמעה מנצנצת 
יחיד בין עשרות טוראים. 
אמר לי: "מתחת לחאקי, בעצם, 
כולכם כוהנים ולווים 
 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now